54.8% אלכוהול.  גראן שמפאן. חבית הקוניאק הזו מגיעה מאחד המגדלים המוערכים והידועים בקוניאק, מלב גראן שמפאן. הבציר המסוים הזה נשמר אצלו שנים בתור היהלום שבכתר הקוניאק, בחדר חביות קטן חבוי מצדו השני של מטבח הבית. בביקוריו בבית גילה גילם גרופרן ונדהם מעוצמת הלחות השוררת בבית בניגוד לקורה באזור. ועדיין, לאחר 30 שנה ירד האלכוהול ב- 16% בלבד.

צבע ארגמן כהה, זהוב מעט בשוליים. ארומה עוצמתית אופיינית לאזור עם סיומת חזקה וארוכה. תחושה טאנית בפה עם טעמי פרי, עץ ומעט טחב.

קוניאק נדיר ומרשים.

, .

50.8% אלכוהול, Fins Bois Bio.  חבית קוניאק שנוצרה משתי חלקות אורגניות מאז 1990- בין הראשונים בקוניאק שעברו לגידול אורגני מלא, כולל כל הבדיקות והאישורים לכך. החלקות מעובדות ע”י אשת חיל שירשה אותן מאביה ומעבדת אותן בעצמה מזה שנים.  הקוניאק מיושן בחדר חביות הקבור מזה תקופה באדמה, דבר שהפך את רכישת הקוניאק למבצע הנדסי מורכב;  הקירות והדלת לא היו ניתנים להזזה והדרך שנותרה היתה להיכנס מהחלון ולשאוב את הקוניאק בצינורית החוצה. סוף טוב, והקוניאק להפתעת הנוגעים בדבר היה מוכן מוקדם יחסית לאשר תוכנן.  

 טעמנו את הקוניאק בין הסגרים בתחילת השנה והופתענו מאד מהאיכות ששפעה ממנו, ולמדנו שגם אחרים כך.

צבע קש; באף פרי קיץ בשל- אפרסק ותאנה, בפה רעננות מפתיעה (בכל זאת צעיר יחסית לכלל הגרופרן שהיכרנו) שמגלה בהמשך טעמים מורכבים של פרחים יבשים, ענבים וקליפת תפוז משולבים בוניל ומוסקט.

90 points,  Whiskyfun 2020

Gold Medal, Cognac Masters, London 2016

30 שנה בחבית, חוה קטנה באזור Fins Bois, שבעליה, כמקובל באזור, מתפרנסים מגידול בקר ותבואות ומעט קוניאק.

 בשנים 1988-1990 ייצרו בפועל חבית לשנה. החביות נשמרו כמקובל בפיקוח הרשויות, כאשר חבית ה- 1990 נרכשה ועברה לחזקתו של גילם ב- 2012.

צבע ארגמן.  באף ניחוח מתובל של יין (מעט סמיון), בטעימה ראשונה חשים מעט בארומות הנ”ל , מוסקט, פרי יער וקצת שמנוניות עם סיומת מרשימה משולבת בעוצמה ניכרת ומעט מתיקות.

נטעם בין הסגרים בתחילת השנה והרשים אותנו בפשטותו מחד ובאיזון שלו.

34 שנה בחבית,  46.2% אלכוהול .

קוניאק נדיר ביותר מהאי Oleron שבאטלנטי, חלקו המערבי ביותר של אזור ה- Bois Ordinaire.  קשה למצוא באזור חביות קוניאק, לא כל שכן בגיל הזה, ועל כל 30 חביות זמינות שונות בגראן שמפאן, מגיעה הזדמנות כזו באי.

הקרקע חולית, והטרואר מאופיין ברוחות חזקות ובימי שמש האופייניים יותר לים התיכון ובצמחיה מקומית (מימוזה, אשלים (!)).  הקוניאק המקומי “נחשב” פחות מהאזורים האחרים, וב- 40 השנים האחרונות התפוקה ירדה ב- 50%. סיבה זו תרמה לא מעט לנדירות קוניאקי אולרון, ורק סגרי הקורונה ב 2019-2021 אפשרו לגילם גרופרן לשים ידו על אוסף החביות שחבית זו ביניהן.

צבע זהוב עם שוליים מעט ארגמניים; באף קשה שלא לחוש במליחות של הטרואר, ובחום השמש והחול.     בפה עדינות המגיעה מיישון ארוך בחדר חביות לח המרוחק רק מאות מטרים מהים ורמת אלכוהול מאוזנת. סיומת כמעט “משיית”.

שנתיים וחצי חיכינו לו. אזל במהירות, והנה הוא שוב כאן. שונה מהאחרים ומיוחד.

בציר 1964, אזור הבורדרי. עדיין בחבית, 53 שנה עד שבוקבק.

בעל אופי נשי מעט, מאוזן. צבע נחושת,  צלול.

באף פרחוניות ומעט הדרים. הפה עשיר, עם  טעמי פרי, מעט שוקולד ואגוז.

נקי ועם סיומת עשירה, מעט מפולפלת וארוכה.

מופנם מעט, ומיוחד.

לא מהנחשבים, אזור הבורדרי, ולדעתנו שלא בצדק. האזור הקטן בקוניאק, ס”ג של 40 אלף דונם, נושק לגבולותיהם הצפוניים של גרנד ופטיט שמפן. קרקע רווית צור וחימר מעורבים עם אבן גיר, מאפשרת חדירה עמוקה של שורשי הגפן , גורם המשפיע על פרחוניות הארומה מחד, ושיירי האגוז בפה.

42% אלכוהול, בקבוק שחור, VSOP++

קוניאק ה- Cepages מורכב מפול בלאנש, קולומבאר ואוני בלאן מהשנים 2011, 2012, 2013 ו- 2014 שנאספו כולם מחלקה אחת בגראן שמפאן. כ”א מהזנים נאסף, הותסס וזוקק זיקוק ראשון בנפרד. בכל דרך אחרת, זן הקולומבאר השתלט, ובעיקר הפול בלאנש נעלם מהר. בבית גרופרן הוחלט בסופו של דבר לחזור למסורת של פעם, עד וכולל שלב הזיקוק הראשון (Brouilly) בנפרד, ואז לקשרם יחד לזיקוק השני (Bonne Chauffe), לחביות נפרדות פר שנה, עד השלב האחרון בו הוכן הממסך הסופי.

צבע בהיר, באף ארומות דבשיות, פרחוניות ולעתים גם תפוח ירוק. בפה תחושה עיקרית של רעננות המכילה את עוצמת הקולומבאר, איכות הפול בלאנש והאיזון של האוני בלאן.

* מדליית זהב בתחרות הבינלאומית בסן פרנסיסקו 2020.

בון בואה, בצירים 1995 ודרומה. בחבית, ובועט.  הקוניאק מגיע משולי הדורדון, איזור שאלה, ממגדל מזקק שירש את החלקה אותה הקים סבו ב- 1901, והורישה לאביו שבתורו הורישה לו. במשבר העונתי של 2003 ניסה למכור את הנכס ולא מצא קונה, כך שמכירת חלק מהמלאי היתה אמצעי יחיד שאיפשר לו להחזיק מעל המים.

לבון בואה מוניטין גרועים, פעמים רבות שלא בצדק- גובה של 110 מ’, קרקע רוויית חול וחרסית, ושיטות עבודה ארטיזנליות הנגזרות מגודל החלקות (לדוגמה, אלמביק עם דודים קטנים יחסית).

49.8% אלכוהול. בעל אופי, עוצמתי ומאוזן. צבע זהוב דהוי.

באף ארומת פרי אפוי ושיירי טופי, פה  עם תחושת מליחות מעורבת בטעם ראשון של מתיקות שנעלמת, והמליחות הנותרת גורמת לך למזוג מנה נוספת.

קוניאק בשל, בשיא יישונו. ייחודי מסוגו.

54% אלכוהול. נדיר ומיוחד באיכותו.

בתחושה ראשונה, מאד שתי.

באף תחושת טריות מפתיעה, פרחוניות מה עם מעט תיבול.

הפה עוצמתי עם תחושה שמנונית וחלקה לחלוטין, טעמי פרי, ריבתיות מה ומעט אגוז.

איזון נדיר וסיומת אלגנטית ו א ר ו כ ה

גילם:  “…הקוניאק נרכש מאלמנה בת 100 כמעט, לפני עשרות שנים. משפחת כורמים שהתיישבה בלב הבורדרי ב- 1930, באחוזה שנרכשה עם כל אשר בה כולל חביות מתיישנות של או-דה-וי, אשר אחת מהן היתה יוצאת מהכלל.. בראיה לאחור זו יכלה להיות חבית המאה, לו היתה נשמרת בתנאים אחרים עדיפים שהיו מביאים באופן טבעי לרמת אלכוהול נמוכה יותר. לאוהבי האלכוהול הגבוה זו מציאה ללא תחרות.”

להזמנת הבקבוק