30 שנה בחבית, חוה קטנה באזור Fins Bois, שבעליה, כמקובל באזור, מתפרנסים מגידול בקר ותבואות ומעט קוניאק.
בשנים 1988-1990 ייצרו בפועל חבית לשנה. החביות נשמרו כמקובל בפיקוח הרשויות, כאשר חבית ה- 1990 נרכשה ועברה לחזקתו של גילם ב- 2012.
צבע ארגמן. באף ניחוח מתובל של יין (מעט סמיון), בטעימה ראשונה חשים מעט בארומות הנ”ל , מוסקט, פרי יער וקצת שמנוניות עם סיומת מרשימה משולבת בעוצמה ניכרת ומעט מתיקות.
נטעם בין הסגרים בתחילת השנה והרשים אותנו בפשטותו מחד ובאיזון שלו.
34 שנה בחבית, 46.2% אלכוהול .
קוניאק נדיר ביותר מהאי Oleron שבאטלנטי, חלקו המערבי ביותר של אזור ה- Bois Ordinaire. קשה למצוא באזור חביות קוניאק, לא כל שכן בגיל הזה, ועל כל 30 חביות זמינות שונות בגראן שמפאן, מגיעה הזדמנות כזו באי.
הקרקע חולית, והטרואר מאופיין ברוחות חזקות ובימי שמש האופייניים יותר לים התיכון ובצמחיה מקומית (מימוזה, אשלים (!)). הקוניאק המקומי “נחשב” פחות מהאזורים האחרים, וב- 40 השנים האחרונות התפוקה ירדה ב- 50%. סיבה זו תרמה לא מעט לנדירות קוניאקי אולרון, ורק סגרי הקורונה ב 2019-2021 אפשרו לגילם גרופרן לשים ידו על אוסף החביות שחבית זו ביניהן.
צבע זהוב עם שוליים מעט ארגמניים; באף קשה שלא לחוש במליחות של הטרואר, ובחום השמש והחול. בפה עדינות המגיעה מיישון ארוך בחדר חביות לח המרוחק רק מאות מטרים מהים ורמת אלכוהול מאוזנת. סיומת כמעט “משיית”.
שנתיים וחצי חיכינו לו. אזל במהירות, והנה הוא שוב כאן. שונה מהאחרים ומיוחד.
40 שנה בחבית, חדר חביות יבש- החבית איבדה מחצית מנפח הנוזל המקורי והאלכוהול ירד לאט לאט ל- 58.1%.
קוניאק נדיר, מאזור וורייר שבלב גראן שמפאן, אזור המאופיין בקרקע עשירה באבן גיר ובשכנים מפורסמים ביותר; חבית זו נוצרה לפני 40 שנה כאשר אביו של היינן נפטר, ונשמרה מאז בחדר החביות הקטן, בין שני מיכלי עץ גדולים ומצדו השני של קיר מטבח הבית, בית צנוע שלא השתנה כמעט ב-40 השנים שחלפו.
בעל אופי נשי מעט, מאוזן. צבע נחושת, צלול.
באף פרחוניות ועושר אופיינים לאזור עם נטיה מעט בלסמית. בפה מורכבות, עם טעמי פרי אדומים מודגשים.
נקי, בשוליים רנסיו, ועם סיומת עשירה וארוכה. גראן שמפאן במלוא הדרה. יופי של קוניאק .
בציר 1964, אזור הבורדרי. עדיין בחבית, 53 שנה עד שבוקבק.
בעל אופי נשי מעט, מאוזן. צבע נחושת, צלול.
באף פרחוניות ומעט הדרים. הפה עשיר, עם טעמי פרי, מעט שוקולד ואגוז.
נקי ועם סיומת עשירה, מעט מפולפלת וארוכה.
מופנם מעט, ומיוחד.
לא מהנחשבים, אזור הבורדרי, ולדעתנו שלא בצדק. האזור הקטן בקוניאק, ס”ג של 40 אלף דונם, נושק לגבולותיהם הצפוניים של גרנד ופטיט שמפן. קרקע רווית צור וחימר מעורבים עם אבן גיר, מאפשרת חדירה עמוקה של שורשי הגפן , גורם המשפיע על פרחוניות הארומה מחד, ושיירי האגוז בפה.
42% אלכוהול, בקבוק שחור, VSOP++
קוניאק ה- Cepages מורכב מפול בלאנש, קולומבאר ואוני בלאן מהשנים 2011, 2012, 2013 ו- 2014 שנאספו כולם מחלקה אחת בגראן שמפאן. כ”א מהזנים נאסף, הותסס וזוקק זיקוק ראשון בנפרד. בכל דרך אחרת, זן הקולומבאר השתלט, ובעיקר הפול בלאנש נעלם מהר. בבית גרופרן הוחלט בסופו של דבר לחזור למסורת של פעם, עד וכולל שלב הזיקוק הראשון (Brouilly) בנפרד, ואז לקשרם יחד לזיקוק השני (Bonne Chauffe), לחביות נפרדות פר שנה, עד השלב האחרון בו הוכן הממסך הסופי.
צבע בהיר, באף ארומות דבשיות, פרחוניות ולעתים גם תפוח ירוק. בפה תחושה עיקרית של רעננות המכילה את עוצמת הקולומבאר, איכות הפול בלאנש והאיזון של האוני בלאן.
* מדליית זהב בתחרות הבינלאומית בסן פרנסיסקו 2020.
בון בואה, בצירים 1995 ודרומה. בחבית, ובועט. הקוניאק מגיע משולי הדורדון, איזור שאלה, ממגדל מזקק שירש את החלקה אותה הקים סבו ב- 1901, והורישה לאביו שבתורו הורישה לו. במשבר העונתי של 2003 ניסה למכור את הנכס ולא מצא קונה, כך שמכירת חלק מהמלאי היתה אמצעי יחיד שאיפשר לו להחזיק מעל המים.
לבון בואה מוניטין גרועים, פעמים רבות שלא בצדק- גובה של 110 מ’, קרקע רוויית חול וחרסית, ושיטות עבודה ארטיזנליות הנגזרות מגודל החלקות (לדוגמה, אלמביק עם דודים קטנים יחסית).
49.8% אלכוהול. בעל אופי, עוצמתי ומאוזן. צבע זהוב דהוי.
באף ארומת פרי אפוי ושיירי טופי, פה עם תחושת מליחות מעורבת בטעם ראשון של מתיקות שנעלמת, והמליחות הנותרת גורמת לך למזוג מנה נוספת.
קוניאק בשל, בשיא יישונו. ייחודי מסוגו.
54% אלכוהול. נדיר ומיוחד באיכותו.
בתחושה ראשונה, מאד שתי.
באף תחושת טריות מפתיעה, פרחוניות מה עם מעט תיבול.
הפה עוצמתי עם תחושה שמנונית וחלקה לחלוטין, טעמי פרי, ריבתיות מה ומעט אגוז.
איזון נדיר וסיומת אלגנטית ו א ר ו כ ה
גילם: “…הקוניאק נרכש מאלמנה בת 100 כמעט, לפני עשרות שנים. משפחת כורמים שהתיישבה בלב הבורדרי ב- 1930, באחוזה שנרכשה עם כל אשר בה כולל חביות מתיישנות של או-דה-וי, אשר אחת מהן היתה יוצאת מהכלל.. בראיה לאחור זו יכלה להיות חבית המאה, לו היתה נשמרת בתנאים אחרים עדיפים שהיו מביאים באופן טבעי לרמת אלכוהול נמוכה יותר. לאוהבי האלכוהול הגבוה זו מציאה ללא תחרות.”
קוניאק גרנד שמפן מס’ 24
שנת בציר 1924, ב-2004 הועבר מהחבית ל- Damme Jeanne.
43.4% אלכוהול, שיירי טבק וטחב; בפה פרי(!), מעט תבלינים.
נקי ותמציתי עם סיומת ארוכה. נדיר
גילם:.. הקוניאק הזה היה שייך לברוקר זקן בקוניאק שהלך לעולמו לפני איזה 20 שנה. הוא נהג לשמור לעצמו את הקוניאקים הטובים ביותר , בניגוד למקובל במקצוע. כשמת, גילתה אישתו את החבית ואוצרות דומים שהשאיר המתוארכים לתחילת המאה שעברה, חיפשה רוכש דיסקרטי ויצא שזה היינו אנחנו.
בציר 1914, סופו של העולם הישן.
מגיע בבקבוק של 1 ליטר, באריזת עור
זוקק לפני מעל 100 שנה, ואזל
40.3% אלכוהול, צבע כהה כהה
באף ארומה די מפתיעה, מעט טחב ועשן.
בפה טעמי טבק, עור, פרי ריבתי בשילוב עדינות נדירה
מאוזן, נקי, מאד מרוכז וקל
סיומת נקיה, עשירה ו א ר ו כ ה.
חבית הקוניאק הזו נרכשה ב- 1999 מסוחר מקומי. ברישומי הארכיון ניתן לעקוב אחר החבית החל מ- 1918. המרתק בקוניאק זה שהוא “הקוניאק של הנשים”- הגברים התגייסו באוגוסט 1914, כך שרק הנשים יכלו לבצור ולהכין כנדרש את היין. אלא שבניגוד למה שכל הצדדים ציפו לו, המלחמה לא הסתיימה באותה שנה, כך שהנשים גם היו אלו שזיקקו, הפרידו והכניסו לחביות. עם הכיבוש הגרמני, 22 שנים מאוחר יותר, נעלמה החבית וצצה לה שוב ב-1946 למספר שנים עד שנעלמה שוב ו-“הפציעה” בשנות ה- 70. מאותו רגע יש עליה רישומים שוטפים. יש כאן הקצאה נמוכה מטבע הדברים, ולא ניתן לקרוא לה כמילסים עקב הרגולציה החמורה וכל הרשום מעלה.
42% אלכוהול, תערובת של 29′ ו- 47′.
באף מורכבות ארומטית בה שזורים פרחים, מנגו, אגס ומעט עשבי תבלין
בפה מורכבות נוספת של פירות אפויים (אננס, שזיף, תפוז…), לימון וטעמי עץ
סיומת א ר ו כ ה
יותר ממושלם