ב- 1567, תחת שלטונו המפייס של אנרי IV, הניח אחד, ז’יהן דיפו, את האבן הראשונה למבנה שיהפוך עם הזמן למנואר דה פאגי; ב-1933 תאודור לאפייר, אבי סבה של מרים דרזאק, בעלים נוכחי, רכש את המנואר.

כרם פאגי נטוע  על אותה אדמה חולית אופיינית לארמניאק, ומורכב בעיקר מהזנים המסורתיים- באקו, אוני בלאן, פול בלאנש וקולומבאר. מספר שורות של הזנים האזוטרים יותר, קרי-  Jurancon blanc, Clairette,  Plant de Graisse, Meslier St Francois  משמשים להכנת בקבוקים מיוחדים ללקוחות פאגי (לדוגמה- פאגי 15 שנה).  ב”שה”- חדר החביות, מוצבת מזקקה מסורתית ארמניאקית הנותנת לארמניאק פאגי אופי מעט ייחודי.

האחוזה מפרנסת את עצמה בעיקר כצימר המשכיר חדרים במנואר ומארגון אירועים. הארמניאק נמכר במשורה, חלקו באירועים מאורגנים בחצר האחוזה ובטעימות כלליות, וחלקו לסוחרים, בעיקר ל- Darozze, המפרסם זאת באתרו ועל הבקבוקים עצמם. מרים דארזאק מנהלת את האחוזה, בה פעילים עדיין הוריה המבוגרים. אופייני ללא מעט אחוזות דומות בגסקון, שלב המעבר הבין דורי כאשר הבן/בת שעזבו 10-20 ולפעמים 30 שנים קודם לכן לעיר הגדולה חוזרים “הביתה”.