47.9% אלכוהול

שתי, טקסטורה מעט שמנונית.

באף פירות קיץ- אפרסק, מישמיש וצימוקים.

הצבע זהוב, בפה טעמי עץ, מעט אלכוהול ואופי גברי.

מאוזן ובשל.

פטיט שמפן, 1971

הקוניאק הזה נרכש במכירה פומבית בינואר 2019, שהכנסותיה נתרמו כולן לארגון “רופאים ללא גבולות”. הקוניאק עצמו נתרם שנים קודם ע”י אנדרה ברטאנדו (André BERTANDEAU), מגדל עצמאי באזור שנשלח במהלך הכיבוש הגרמני ב- 1942 לעבודות כפיה בגרמניה, בהיותו בן 20;  שם גורש ונכלא במחנות בוכנוואלד ודורה בתנאים הלא אנושיים ששררו שם. למזלו כי רב, נותר בחיים עד השחרור הרוסי ב-  1945, וחזר לכפרו, שם המשיך את המסורת המשפחתית ובמקביל עסק בפעילות חינוכית והסברתית על מוראות הימים ההם. באופן קבוע תרם אנדרה לאורך השנים לארגוני זכויות אדם, ובצוואתו ציווה את כלל רכושו לאותם ארגונים.  גילם גרופרן רכש חלק נכבד מהאוסף הנ”ל.

52.2% אלכוהול, צלול עם צבע דמוי זהב ישן. נשי לכאורה.

באף ארומות פרי משומר ומיובש (מנגו, משמיש)  עם מעט פרחים שיבשו;  בפה הפתעה- עוצמה משולבת בעדינות לא צפויה.

מאוזן ובשל. סיומת ארוכה.

מציאה “צעירה” בת 50 שנה ומעלה, שאחיה השונים ממשיכים להשתבח בחבית.

טונה של אלכוהול,  צבע יחסית בהיר.

מאוזן, מעט יבש, באף פרחים ומעט דבש (!), אגס, עץ לח

הפה עוצמתי, עם טעמי פרי ושוקולד.  מ מ כ ר.

סיומת נקיה וארוכה,מיוחד וייחודי, וגם לא שכחנו את השנה.

מדליית זהב, 2015 קוניאק מאסטר, לונדון.

מילסים זה מגיע ממשפחת נוטריונים לדורות מהעיר קוניאק. חבית פטיט שמפן 1973 זו, שהיוותה חלק מירושת האב שעמדו לחלוק האישה והבן, מגיעה מאחד הבתים המפוארים והמוערכים בקוניאק. רק שאז, כמקובל גם אצלנו, האישה (האם?) והבן רבו. ממש. ואז הגיע גרופרן. וכך החבית נשמרת מינואר שעבר בשה ישן וטחוב על גדת השרנט, בדומה לזה בו שהתה לאורך שנים והוסב בסופו של דבר למוזיאון הקוניאק בעיר.

MMC הנו קיצור בצרפתית ל- Moûts Mutés  au Cognac, ובשפתנו יין מחוזק בקוניאק.  הקוניאק שמתווסף עוצר את תהליך התסיסה של היין שנמצא בראשיתו, והסוכרים שנותרים במשקה מתמזגים עם הזמן עם היין שלעתים נשמר לשנים ולעשרות שנים, כדוגמת המקרה כאן.

un trésor à savourer sans tarder
M, Le Magazine du Monde, 2015

היין כאן יושן 25 שנים לפחות בחדר חביות בגראן שמפאן , לרמת האלכוהול של 19.6%.   היכרנו אותו לאורך השנים וקנינו כאספנים; הפעם החלטנו לייבא כמות קטנה לניסיון. 

צבע ארגמן כהה; באף פרי אפוי, יין פורט ישן וקוניאק ישן יותר. בפה תחושה עשירה ומאוזנת בין החומציות למתיקות שנוספה לאורך השנים.  אפריטיף נפלא,  מיוחד. להגיש צונן.

ליקר תפוזים, לא דומה לליקרים שהיכרנו בעבר והתהדרו בשם דומה; המשקה שדי נעלם בשנים האחרונות, היה משקה מסורתי בקוניאק מאז שלהי המאה ה- 19.  הרעיון בבסיסו של דבר בבית גרופרן היה ליצר דיז’סטיף, וככזה נדרש ליקר מיושן שיוכל לעמוד כשוה מול הטובים מסוגו. בטעימה השואתית שערכנו בסתיו 2019 הוא עמד בזה ויותר.

ייצורו של הליקר מורכב למדי- מוהלים תמציות טבעיות של תפוז מריר עם מעט סוכר ואלכוהול המורכב ממספר סוגי קוניאק וממתינים קמעא; את התמהיל הזה מעשירים לאחר מכן בארמניאק (במשלוח זה מדובר על שנת 1979) וקוניאק מיושנים מעל 30 שנה, ומניחים בחבית בורבון אמריקאי לשלוש שנים נוספות. בשלב זה מועבר הנוזל למיכל קטן ומושרים בו ענבי שועל (קסיס) מבורגון למיצוי הטעם ותוספת אלגנטיות.

צבע כהה אופייני. באף תפוז עם ארמניאק וקוניאק; בפה תחושה מתונה עם סיומת אלגנטית (הקסיס..).  דיז’סטיף של פעם.

 54.8% אלכוהול.  גראן שמפאן. חבית הקוניאק הזו מגיעה מאחד המגדלים המוערכים והידועים בקוניאק, מלב גראן שמפאן. הבציר המסוים הזה נשמר אצלו שנים בתור היהלום שבכתר הקוניאק, בחדר חביות קטן חבוי מצדו השני של מטבח הבית. בביקוריו בבית גילה גילם גרופרן ונדהם מעוצמת הלחות השוררת בבית בניגוד לקורה באזור. ועדיין, לאחר 30 שנה ירד האלכוהול ב- 16% בלבד.

צבע ארגמן כהה, זהוב מעט בשוליים. ארומה עוצמתית אופיינית לאזור עם סיומת חזקה וארוכה. תחושה טאנית בפה עם טעמי פרי, עץ ומעט טחב.

קוניאק נדיר ומרשים.

, .

50.8% אלכוהול, Fins Bois Bio.  חבית קוניאק שנוצרה משתי חלקות אורגניות מאז 1990- בין הראשונים בקוניאק שעברו לגידול אורגני מלא, כולל כל הבדיקות והאישורים לכך. החלקות מעובדות ע”י אשת חיל שירשה אותן מאביה ומעבדת אותן בעצמה מזה שנים.  הקוניאק מיושן בחדר חביות הקבור מזה תקופה באדמה, דבר שהפך את רכישת הקוניאק למבצע הנדסי מורכב;  הקירות והדלת לא היו ניתנים להזזה והדרך שנותרה היתה להיכנס מהחלון ולשאוב את הקוניאק בצינורית החוצה. סוף טוב, והקוניאק להפתעת הנוגעים בדבר היה מוכן מוקדם יחסית לאשר תוכנן.  

 טעמנו את הקוניאק בין הסגרים בתחילת השנה והופתענו מאד מהאיכות ששפעה ממנו, ולמדנו שגם אחרים כך.

צבע קש; באף פרי קיץ בשל- אפרסק ותאנה, בפה רעננות מפתיעה (בכל זאת צעיר יחסית לכלל הגרופרן שהיכרנו) שמגלה בהמשך טעמים מורכבים של פרחים יבשים, ענבים וקליפת תפוז משולבים בוניל ומוסקט.

90 points,  Whiskyfun 2020

Gold Medal, Cognac Masters, London 2016

30 שנה בחבית, חוה קטנה באזור Fins Bois, שבעליה, כמקובל באזור, מתפרנסים מגידול בקר ותבואות ומעט קוניאק.

 בשנים 1988-1990 ייצרו בפועל חבית לשנה. החביות נשמרו כמקובל בפיקוח הרשויות, כאשר חבית ה- 1990 נרכשה ועברה לחזקתו של גילם ב- 2012.

צבע ארגמן.  באף ניחוח מתובל של יין (מעט סמיון), בטעימה ראשונה חשים מעט בארומות הנ”ל , מוסקט, פרי יער וקצת שמנוניות עם סיומת מרשימה משולבת בעוצמה ניכרת ומעט מתיקות.

נטעם בין הסגרים בתחילת השנה והרשים אותנו בפשטותו מחד ובאיזון שלו.

30 שנה בחבית,  46.2% אלכוהול .

קוניאק נדיר ביותר מהאי Oleron שבאטלנטי, חלקו המערבי ביותר של אזור ה- Bois Ordinaire.  קשה למצוא באזור חביות קוניאק, לא כל שכן בגיל הזה, ועל כל 30 חביות זמינות שונות בגראן שמפאן, מגיעה הזדמנות כזו באי.

הקרקע חולית, והטרואר מאופיין ברוחות חזקות ובימי שמש האופייניים יותר לים התיכון ובצמחיה מקומית (מימוזה, אשלים (!)).  הקוניאק המקומי “נחשב” פחות מהאזורים האחרים, וב- 40 השנים האחרונות התפוקה ירדה ב- 50%. סיבה זו תרמה לא מעט לנדירות קוניאקי אולרון, ורק סגרי הקורונה ב 2019-2021 אפשרו לגילם גרופרן לשים ידו על אוסף החביות שחבית זו ביניהן.

צבע זהוב עם שוליים מעט ארגמניים; באף קשה שלא לחוש במליחות של הטרואר, ובחום השמש והחול.     בפה עדינות המגיעה מיישון ארוך בחדר חביות לח המרוחק רק מאות מטרים מהים ורמת אלכוהול מאוזנת. סיומת כמעט “משיית”.

שנתיים וחצי חיכינו לו. שונה מהאחרים ומיוחד.

בציר 1964, אזור הבורדרי. עדיין בחבית, 53 שנה עד שבוקבק.

בעל אופי נשי מעט, מאוזן. צבע נחושת,  צלול.

באף פרחוניות ומעט הדרים. הפה עשיר, עם  טעמי פרי, מעט שוקולד ואגוז.

נקי ועם סיומת עשירה, מעט מפולפלת וארוכה.

מופנם מעט, ומיוחד.

לא מהנחשבים, אזור הבורדרי, ולדעתנו שלא בצדק. האזור הקטן בקוניאק, ס”ג של 40 אלף דונם, נושק לגבולותיהם הצפוניים של גרנד ופטיט שמפן. קרקע רווית צור וחימר מעורבים עם אבן גיר, מאפשרת חדירה עמוקה של שורשי הגפן , גורם המשפיע על פרחוניות הארומה מחד, ושיירי האגוז בפה.