גיימו-מישל הוא יקב ותיק בדרום בורגון, באזור ה- Macon, המייצר יינות Viré-Clessé (זן לבן מקומי) בשיטה ביו דינמית. היקב, הגפנים, היינות וכמובן המאר כולם ביודינמים כולל כל התוויות והאישורים.  שטח האחוזה כ- 60 דונם, ועד לפני כ- 30 שנה גידלו כאן גפני יין שתוצרתם ללא שם נמכרה שנתית לקואופרטיב מקומי.  כשמארק גיימו התחתן עם פיירט מישל, אחת ההחלטות המשותפות הראשונות שלהם היתה להקים יקב עצמאי ולמכור את תוצרתו ישירות, ובעת ובעונה אחת להפוך את היקב והכרמים לביו דינמים, החלטה די נועזת בימים ההם. שניהם ייננים מדופלמים, ועובדים כצוות יחד עד היום. כאשר בתם סופי התחתנה עם גוטייה- גם פה שני הצדדים ייננים מקצוענים עם ניסיון לא קטן, החליטו השניים לייצר מאר ופין ביו דינמים. כל הארבעה אובססיבים לגבי איכות – החל מהגפנים, אשר כבר מעובדים באופן בר קיימא ללא קוטלי עשבים וחומרי הדברה במשך שנים רבות, ועד הציוד המודרני המשמש ביקב .  הקטיף ידני, השמרים כמובן טבעיים והבשלת היין נעשית במיכלי בטון. 

בספטמבר 2017, בביקור בפריס נכנסנו לחנות יינות וספיריטים ב- Neuilly.  בין השאר שוחחנו עם הבעלים על יצרנים מובילים בארמניאק ובבורגון.  להפתעתנו, לאחר מספר שמות מוכרים, ידועים ושרובם מקובלים גם על דעתנו, אמר פתאום- “יש לי כאן דוגמה למאר דה בורגון צעיר ומצוין; אני יודע שאמירה זו ידועה כאוקסימורון אבל תטעמו ונשמע מה יש לכם לומר”.  זה היה בקבוק מוזר, כרסתני שהזכיר בקבוקי ארמניאק מלפני 60 שנה, ונשארו בו לא יותר מ- 10 מ”ל. זה הספיק כדי לגבש דעה. המאר היה מ- 2013, צעיר מכל מאר שטעמנו עד כה, והוא היה נפלא.  ביקרנו ב- Viré-Clessé בחודש שלאחר מכן. המאר, מ- 2014 היה אכן נפלא, ולצערנו ל- Fine מאותה שנה נדרשנו להמתין שנה נוספת, עקב מגבלת השלוש שנים. ….   עברו מאז 3-4 שנים וקורונה.  המאר הוא כעת מ- 2016 והפין מ- 2015; לשניהם צירפנו ג’ין צעיר ונפלא לא פחות.