מרטין ודידיה למורטון הם בעליה של האחוזה המשפחתית Lemorton הנמצאת ב- Baillée Fêtu שבדרום נורמנדי, במחוז הדומפרונטה.  מחוז הדומפרומטה מייחד עצמו בפרמטרים הבאים (בהתייחס לקלבדוס):

1. זיקוק יחיד, יחסית ל-2 זיקוקים ב- Pays d’Auge
2. שימוש גם באגסים (לפחות 30%)
3. היקף הייצור בדומפרונטה נמוך ומגיע לכ- 1% מסך הייצור בנורמנדי.

הקלבדוסים של Lemorton מתאפיינים ב-% גבוה יותר של אגסים, כ- 70%.

דידיה הוא בן ממשיך, לאביו רוז’ה, שבדומה גם היה בן ממשיך לאביו, איזידור. האחרון, מקים השושלת נולד בתחילת המאה שעברה

 , עבד כל חייו, וזכה בגיל 91 לאות הכבוד המיוחד ב- « Guide des Gourmands », הנקרא “התרנגול המוזהב”. דידיה ירש את אביו לפני כ- 12 שנה והחל ליצר קלבדוס עם חותמת אישית משלו, ולמכור את תוצרתם של אביו וסבו שמשנה לשנה משתבחים בשלושת ה- Chais שבאחוזה.

פעמיים ביקרנו את דידיה. בפעם הראשונה זה היה ביקור מוזר (ולא שלא תואם חזור ותאם ), בו מעשית טעמנו טעימת אורך מ- 2010 ועד 1962 (מדהים, אגב) מרשימה ביותר בהיקף, בקשר בין המוצר לבין המאורעות של אותה שנה, ותוקפה המוחלט של המסורת והקשר שלה

לטרואר; קבענו את העדפותינו, רק שלא היינו לגמרי בטוחים עד כמה ניתן לבסס עם הזוג מערכת קשרים בדומה לזו שכבר ביססנו עם כלל ספקינו בצרפת; חזרנו במרץ 2019 עם הזמנה ביד ופגשנו מארחים אחרים לגמרי.  גילינו שאלה פשוט זוג מושבניקים, עסוקים ועמוסים מבוקר ועד ערב, שלבד- למעט פועל במשרה חלקית, מעבדים את מטעי

האגסים/תפוחים, מתחזקים את מלאי הקלבדוס, מזקקים קלבדוס בעונה, מגדלים עדר בקר לבשר, חולבים יומית (3 משמרות) עדר אחר של פרות לחלב, מטפלים במספר תריסרי עגלים בכל גיל, מוכרים בבית פתוח בסופי השבוע ממלאי הקלבדוס, והפעם האחרונה שיצאו יחד לחופשה היתה לפני 12 שנים , לשבוע, כאשר הוריו של דידיה החליפו אותם, והם נסעו לבקר את ביתם במרטיניק.  התאהבנו בהם ברגע, ונעשינו ידידים.