בציר 1914, סופו של העולם הישן.
מגיע בבקבוק של 1 ליטר, באריזת עור
זוקק לפני מעל 100 שנה, ואזל
40.3% אלכוהול, צבע כהה כהה
באף ארומה די מפתיעה, מעט טחב ועשן.
בפה טעמי טבק, עור, פרי ריבתי בשילוב עדינות נדירה
מאוזן, נקי, מאד מרוכז וקל
סיומת נקיה, עשירה ו א ר ו כ ה.
חבית הקוניאק הזו נרכשה ב- 1999 מסוחר מקומי. ברישומי הארכיון ניתן לעקוב אחר החבית החל מ- 1918. המרתק בקוניאק זה שהוא “הקוניאק של הנשים”- הגברים התגייסו באוגוסט 1914, כך שרק הנשים יכלו לבצור ולהכין כנדרש את היין. אלא שבניגוד למה שכל הצדדים ציפו לו, המלחמה לא הסתיימה באותה שנה, כך שהנשים גם היו אלו שזיקקו, הפרידו והכניסו לחביות. עם הכיבוש הגרמני, 22 שנים מאוחר יותר, נעלמה החבית וצצה לה שוב ב-1946 למספר שנים עד שנעלמה שוב ו-“הפציעה” בשנות ה- 70. מאותו רגע יש עליה רישומים שוטפים. יש כאן הקצאה נמוכה מטבע הדברים, ולא ניתן לקרוא לה כמילסים עקב הרגולציה החמורה וכל הרשום מעלה.