בית הויסקי של מישל קוברר נמצא בעיירה הקטנה והמנומנמת  Bouze-Les-Beaune שבבורגון, קילומטרים מועטים צפון מערבה מבירת הקוט-ד’אור Beaune ומאזורי היין המפורסמים הסמוכים לה.

בשנות ה-50 של המאה שעברה נחת בבורגון בלגי בשם מישל קוברר ומצא פרנסתו במסחר (Negociant) וייצור יין מקומי; על מנת להרחיב את עסקיו, נסע תכופות לאנגליה וסקוטלנד שם מצא שוק גדל ליינות בורגון, ונמשך בעיקר לסקוטלנד כאתר נופש לדיג וציד. העסקים הלכו והתמקדו בממלכה המאוחדת ומצד שני הידלדלו בבורגון, עד שב- 1964 התיישב במקביל בסקוטלנד שם נעשה בנוסף מעורב בתהליכי ייצור הוויסקי- החל בבחירת גרעיני התבואה ועד קביעת סוגי החביות ליישון.  שנים אלה, שנות משבר בענף, חייבו את היצרנים ליעל תהליכי הייצור – חביות השרי המסורתיות הוחלפו בחביות בורבון ו/או מתכת או פלסטיק, ההקפדה על איכות/מקור המים הוגמשה וקוברר במקביל החל לעצב את חלומו הגדול ליצר ויסקי משובח ייחודי. חלומו זה נשען על מסקנה אליה הגיע כי לזיקוק הויסקי חשיבות שולית בכלל הגורמים המשפיעים על האיכות הסופית, וכי הגורמים העיקריים הם:

א. חבית העץ המשמשת ליישון המשקה, מה מקורה  ובעיקר לאיחסון איזה יין/ספיריט שימשה קודם לכן; בעדיפות נקבעו אזורי השרי, הפורט והז’ורה בצרפת.

ב. תהליכי יישון הנשענים על אזור לחות משתנים במהלך מחזור החיים, ובמידה ונדרשים מים, רק מים מקוריים מסקוטלנד.

ב- ב-1978, כתוצאה מהשינוי המבני בבורגון שם הדור החדש החליט לשווק תוצרתו ישירות, דבר שפגע אנושות במעמד ה- Negociants, סגר מישל קוברר את פעילותו בבורגון ובמקביל שינה הגדרת החברה שלו למזקקת ויסקי, והחל ליצר ויסקי במזקקה קטנה מקומית  (Edradour) ב-1986, והתמחה בחיפוש ואיתור המרכיבים האיכןתיים ביותר- כולל המים, וזקוק ויישון ויסקי ארטיזנלי בשיטות הישנות, עם מינימום טכנולוגיה מתקדמת.

בשנות ה-90 חזרה המשפחה לבורגון ( גב’ קוברר לחצה..)  .   ירושה קטנה מהדודה בבלגיה איפשרה לו לרכוש מנהרה חצובה בהר שמעל בוז-לה-בון (אותה חפרה הרכבת הצרפתית עד שגילתה שהיא מוקפת כיסי מים גדולים הדולפים פנימה) שהתגלתה כעונה לכל חלומותיו. המשפחה התמקמה בבית סמוך, וקוברר יצא לדרום ספרד ופורטוגל לתור אחר חביות איכותיות; הוא חזר לאחר מספר חודשים עם חביות פורט ושרי, חלקן מלאות, חלקן משנות ה-30.  נסיונו הקודם כנגוסיאן סייע ואיפשר לו למכור את השרי שייבא, ובמקביל להתחיל ולייצר ויסקי;  ב- 1998 הצטרף אליו Jean-Arnaud Franzen, ומבשלת קוברר הנוכחית יצאה לדרך. הויסקי (New Make) מגיע ממבשלה בסקוטלנד שזהותה נשמרת בסוד (ע”מ להדגיש את חשיבותו השולית של הזיקוק), וכל השאר מבוסס על העקרונות שצוינו לעיל.  ב- 2013 נפטר מישל קוברר לאחר מחלה קצרה.