בורגון מוכרת לנו כגן-עדן על פני האדמה.

היינות בקוט-דה-נואי וקוט-דה-בון, בקר השארולה, עופות הציד, העיירות הציוריות שחלקן נשתמרו מאות שנים, הכנסיות למיניהן, האנשים ועוד.  ברמת האלכוהול, כחובבים ואספנים, התרכזנו ביין- בין אם פינו-נואר או שרדונה ואליגוטה, בין אם Cremant לסוגיו .  בשנים האחרונות חזרנו לטעום מאר דה בורגון. לא אותו תואם גס של גראפה שהכרנו לפני 30 שנה, אלא משקאות אחרים, מושקעים.   כמה מילים עליהם-

א. מאר (Marc) דה בורגון. זיקוק של הגפת (שאריות ענבים, גרעינים ועוקצים לאחר שנסחטו במהלך הכנת היין); זיקוק יחיד ויישון בחביות עץ; הגפת היא של גפני הפינו נואר.

ב.פין (Fine) דה בורגון. זיקוק של המצע שנשאר בתחתית החבית לאחר הוצאת היין לביקבוק (פינו נואר בלבד); זיקוק יחיד ויישון (מינימום מותר של 3 שנים) בחביות עץ.

ג. רטאפיה (Ratafia). עצירת תהליך תסיסת היין ע”י הוספת ברנדי, תהליך מקובל באזורים שונים בצרפת להכנת אפריטיף; (1) “עצירת” תסיסת יין האליגוטה ע”י תוספת Fine (רטאפיה לבנה), (2) “עצירת” תסיסת הפינו נואר ע”י תוספת מאר דה בורגון (רטאפיה אדומה).

ד. קרם דה קסיס.  עירוב 600 גר’ ענבי שועל שחורים, בקבוק בורגון אדום ו- 200 גר’ סוכר לתסיסה איטית של 48 עד 72 שעות ליצירת ליטר קרם דה קסיס.

ה. ויסקי. מוצר הספיריט הנמכר ביותר בצרפת; כמות מבשלות הויסקי הנפתחות כל שנה בצרפת גדול משמעותית מכל שאר הסוגים האחרים יחדיו. התופעה עדיין צעירה והצפי הוא שתוך כ-10 שנים יתייצב הויסקי הצרפתי בקדמת הבמה, כדוגמת יפן, טאיוון וכו’.  אנחנו בחרנו לייבא את הויסקי של מישל קוברר המנוח (בתמונה), ללא עוררין הויסקי הטוב ביותר היוצא כיום מצרפת. הוא מזוקק בסקוטלנד, מיושן בחביות ישנות של שרי (ספרד), פורט (פורטוגל), ז’ורה (צרפת) באקס-מנהרת רכבת לחה וייחודית במינה. לדעתנו המאד לא אובייקטיבית אין דומה לו (..)