ב- 1567, תחת שלטונו המפייס של אנרי IV, הניח ז’יהן דיפו את האבן הראשונה למבנה שיהפוך עם הזמן למנואר דה פאגי; ב-1933 רכש תאודור לאפייר, אבי סבה של מרים דארזאק, את המנואר (מנואר – אחוזה צנועה ששימשה את בני המעמד הבינוני-גבוה).

Domaine de Paguy, “Blanche”

את מרים דארזאק מדומיין דה פאגי פגשנו לגמרי במקרה. אלמלא התעקשותו של בעל הצימר בו שהינו, היינו מפספסים אשה מקסימה, מקצועית, נחושה ובעלת חן רב. מרים, ילידת המקום, עזבה בצעירותה לעיר הגדולה – פריז – למען משרה בשירות בתי הסוהר. 20 שנה מאוחר יותר ובנסיבות אישיות, חזרה תחילה לבורדו ומאוחר יותר לאחוזת ההורים, עם הגיעם לגיל מבוגר. כאן יזמה בשלב ראשון הקמת צימרים, ובשלב מאוחר יותר נכנסה לעובי הקורה של המזקקה, בקטלוג המשקאות הקיימים ובמעבר להכנת משקאות חדשים יותר. למרות שכל העומס מוטל עליה, מציינת מרים בחיוך ש”.. גם 28 שעות ביממה לא יספיקו לכל מה שמצריך טיפול..”.  מגע ידה השלו וארשת הרוגע עימה היא מתנהלת ניכרים בכל פעם שנפגשים.  כן, והארמניאק עצמו:  מספר שורות של הזנים האזוטרים יותר, קרי-  Jurancon blanc, Clairette,  Plant de Graisse, Meslier St Francois  משמשים להכנת בקבוקים מיוחדים  (לדוגמה- פאגי 15 שנה), בהשראת אביה.