Archives: Eau de Vie

דף הבית > Eau de ViePage 8

Jean Pasquet- le Cognac de Jean

הקוניאק מגיע משכנו של ז’אן, ז’אן ביאה, כורם, מגדל ומזקק שגר בשכנות באותו כפר. הקשר בין המשפחות היה קרוב, ז’אן תמך ועזר לז’אן-לוק פאסקה (האב) כאשר עבר למשכנם הנוכחי, וז’אן-לוק עזר לבנותיו של ז’אן  בצעדיהן הראשונות, ומעשית לקח צד פעיל בבלנדינג של משקה זה [השכן נפטר לפני כ-6 שנים והוריש את הכרמים, הבית , המזקקה וחדר החביות לשתי בנותיו].

הקוניאק של ז’אן הוא אחד ממרכיבי סדרה שלמה הנקראת “אוצרות משפחה”. של בתים קטנים באזור, שמכרו לאורך שנים את התוצרת לרמי מרטן ודומותיה, ובמקביל שמרו לעצמם חבית או שתיים.

49.6% אלכוהול. גראן שמפאן. בלנד של 1969 עם 1977 בלי תיעוד . בוקבק ב- 2019.

קוניאק רציני. אף פראי- דלמוניקו מדיום רייר מפולפל על הצלחת, בפה ניקיון ואיזון עם סיומת מעט קרמלית וארוכה. מסיה ז’אק, רק בלי מים..   קוניאק על רמה.

מאוזן ונשתה בקלות. ז’אן פאסקה מגדיר אותו כקוניאק עם אופי.  ממש.

Jean Pasquet- le Cognac de Christian

הקוניאק מגיע משכנו של ז’אן, כריסטיאן מליה, שגר בכפר הקטן שליד,שאטונף-סור-שארנט. ז’אן הגיע אליו לפני שנה בחיפושיו אחר קולטיבטור לכרם. נפגשו, החלו לדבר. דיברו, כריסטיאן הציע ללגום משהו. מכאן עברו לטעום את מעט החביות שבחדר החביות המאד לח, עד שנעצרו ליד חבית יחסית קטנה בפינה. המו”מ ארך רגע ונסגר בתקיעת כף.

זה הקוניאק של כריסטיאן, אחד ממרכיבי סדרה שלמה הנקראת “אוצרות משפחה”. של בתים קטנים באזור, שמכרו לאורך שנים את התוצרת לרמי מרטן ודומותיה, ובמקביל שמרו לעצמם חבית או שתיים.

54.1% אלכוהול. פטיט שמפאן. סינגל קאסק. 1988 בלי תיעוד . 300 בקבוקים של 500 מ”ל הוכנו ב- 2019.

שתי ביותר. אף עשיר מלא ארומות. מעט פרי, יותר בשלות, רנסיו בצד המתוק יותר- לא עור וטחב, יותר מנות אחרונות שבושלו וצוננו.

בפה ניקיון ותמצית. מתחיל בבשר צלוי ועובר לקינוח, ושלא כצפוי, עם סיומת מרשימה.  פטיט שמפאן, מיינד יו..  הפתעה מוחלטת.   כיף של קוניאק.

מאוזן ונשתה בקלות. לשתיה ארוכה עם חברים.

Cognac l’Organic 04

40% אלכוהול.

בן 4 שנים, קוניאק “ביו”, כלומר אורגני.

ממסך מבצירי 2011-2012.

טקסטורה רזה ונקיה.

באף רעננות מודגשת, עוצמה ומעט פרי.

מאוזן ונשתה בקלות.

Cognac Fin bois 1992

43% אלכוהול

שתי, טקסטורה מעט שמנונית.

באף פסיפלורה ומעט מישמיש

בפה פירות קיץ.

מאוזן ובשל

Cognac N°48 Borderies

.46.8% אלכוהול

לקח לנו כמעט שנתיים למצוא חבית  משנת 1948, עם קוניאק רענן שיעמוד בדרישות שהצבנו

נקי, מעט רנסיו, מתאפיין באף מתפרץ וסיומת ארוכה

Cognac Grande Champagne 1988

גרנד שמפן, 1988

48.8% אלכוהול, צלול עם צבע דמוי זהב ישן. נשי.

באף ארומות פרחים עם מעט מתיקות, בפה פרי- חלקו טרי, חלקו אפוי עם מתיקות נוספת

מאוזן ועדין.  סיומת ארוכה.  קלאסי.

מציאה “צעירה” בת 30 שנה

Ile d’Oleron 1989

בואה אורדינר, איל ד’אולרון, 1989

46.3% אלכוהול, צבע דמוי זהב ישן. נשי.

באף ארומות עדינות, בפה פרי- חלקו טרי, חלקו אפוי.

מאוזן ועדין.  ייחודי ונדיר

קוניאק זה מגיע מהאי אולרון שבאטלנטי, מקום אחרון לכאורה לחפש בו קוניאק, ועוד באזור שנקרא אורדינר, בלב האי, היכן שהגפנים נטועות באדמה חולית וחשופות לרוח מהאטלנטי, לחום מזרם הגולף ולשמש הדי ים -תיכונית. ייצור הקוניאק כאן נמצא בירידה מתמדת על אף עזרה ממשלתית ורגולטורית. החביות נשמרות תחת פיקוח המדינה עד רכישתן.

Petite Champagne 1973

טונה של אלכוהול,  צבע יחסית בהיר.

מאוזן, מעט יבש, באף פרחים ומעט דבש (!), אגס, עץ לח

הפה עוצמתי, עם טעמי פרי ושוקולד.  מ מ כ ר.

סיומת נקיה וארוכה,מיוחד וייחודי, וגם לא שכחנו את השנה.

מדליית זהב, 2015 קוניאק מאסטר, לונדון.

מילסים זה מגיע ממשפחת נוטריונים לדורות מהעיר קוניאק. חבית פטיט שמפן 1973 זו, שהיוותה חלק מירושת האב שעמדו לחלוק האישה והבן, מגיעה מאחד הבתים המפוארים והמוערכים בקוניאק. רק שאז, כמקובל גם אצלנו, האישה (האם?) והבן רבו. ממש. ואז הגיע גרופרן. וכך החבית נשמרת מינואר שעבר בשה ישן וטחוב על גדת השרנט, בדומה לזה בו שהתה לאורך שנים והוסב בסופו של דבר למוזיאון הקוניאק בעיר.

Liqueur Orange d’Or

ליקר תפוזים, לא דומה לליקרים שהיכרנו בעבר והתהדרו בשם דומה; המשקה שדי נעלם בשנים האחרונות, היה משקה מסורתי בקוניאק מאז שלהי המאה ה- 19.  הרעיון בבסיסו של דבר בבית גרופרן היה ליצר דיז’סטיף, וככזה נדרש ליקר מיושן שיוכל לעמוד כשוה מול הטובים מסוגו. בטעימה השואתית שערכנו בסתיו 2019 הוא עמד בזה ויותר.

ייצורו של הליקר מורכב למדי- מוהלים תמציות טבעיות של תפוז מריר עם מעט סוכר ואלכוהול המורכב ממספר סוגי קוניאק; את התמהיל הזה מעשירים בארמניאק (במשלוח זה מדובר על שנת 1979) וקוניאק מיושנים מעל 30 שנה, ומניחים בחבית בורבון אמריקאי לשלוש שנים נוספות. בשלב זה מועבר הנוזל למיכל קטן ומושרים בו ענבי שועל (קסיס) מבורגון למיצוי הטעם ותוספת אלגנטיות.

צבע כהה אופייני. באף תפוז עם ארמניאק וקוניאק; בפה תחושה מתונה עם סיומת אלגנטית (הקסיס..).  דיז’סטיף של פעם.

 

 

Pastis de l’Ile de Re

פסטיס מהאי רה.  45% אלכוהול.

באחת מנסיעותינו בשנים האחרונות, בימים שלפני המגיפה, סיימנו את השבוע בקוניאק והחל הדיון הרגיל של “מה עושים ולאן נוסעים בסוף השבוע?”; דעת הרוב, שצפתה כמה חודשים קודם לכן ב- “מולייר על אופניים” היתה לנסוע לאי שממול, האי רה (Re). הבעיה שגילינו במשך 2 שעות השיטוטים שם, היא שבחורף המקום שומם לחלוטין, כמו בסרט.  בסוף, היגענו למרכז ולרוב שמחתנו מצאנו מקום אחד פתוח. הזמנו צלחת גדולה של פרי ים ובתום לב שאלנו אם יש פסטיס. הבעלים לא אמר מילה וחזר עם בקבוק שלא היכרנו, ואמר “זה הכי טוב” בעגה המוכרת בה מדברים עם התיירים. הוספנו מים, וטעמנו ומאז אנחנו משתדלים, כשזה אפשרי, לא לשתות אניס אחר.

משקה נפלא שנגמר די מהר.