Cognac Florilege
46% אלכוהול, חוזק חבית.
ממסך של 40% פול בלאנש, ו- 60% אוני בלאן.
45 שנים בחביות.
מאוזן, אלגנטי ביותר, סיומת ארוכה ושיירי רנסיו באף ובפה
נקי, מצומצם, מאוזן ומרשים.
Cognac Fontvieille
43% אלכוהול.
ממסך של 40% פול בלאנש וקולומבאר, ו- 60% אוני בלאן.
35 שנים בחביות.
מאוזן, אלגנטי ביותר, סיומת ארוכה ושיירי רנסיו באף ובפה
נשתה בקלות, עשיר ומאוזן.
Cognac Tradition Familiale
40% אלכוהול.
ממסך של 40% 2002, 40% 1996 ו- 1% מכל אחת מהשנים 1990-1999.
אף מצוין. בפה מתיקות מסוימת; סיומת ארוכה מרירה מעט.
להיט המכירות של פאסקה בשנים טרום הקורונה עד שאזל.
נשתה בקלות, עשיר ומאוזן.
בקבוקים אחרונים, חבית אחרונה התרוקנה
** בביקורינו במאי 22 מצאנו בירכתי חדר החביות האפל, מספר ארגזים שהפתיעו את כולנו; הבאנו והנה הם לפניכם. אותו קוניאק, אותו מחיר..
Jean Pasquet- le Cognac de Claude
הקוניאק של קלוד הוא אחד ממרכיבי סדרה שלמה הנקראת “אוצרות משפחה”. של בתים קטנים באזור, שמכרו לאורך שנים את התוצרת לרמי מרטן, הנסי ודומותיהן, ובמקביל שמרו לעצמם חבית או שתיים, לאו דווקא הגרועות של אותה שנה.
ארלט וקלוד הילר (Hillaire) , דור שלישי למגדלים ייננים בגראן שמפאן ירשו את חלקת ה- 230 דונם ב-1956, ואחרי קרוב ל- 50 שנה, ב- 2003 העבירו אותה לנכדם דידיה. ז’אן ואיימי פאסקה הכירו חברתית את לורה, הנכדה, ובביקור חברתי זכו לטעום מאוצרות גן העדן הפרטי של המשפחה, לאורך 5 דורות רציפים. לקח קצת זמן לשכנע, עוד קצת להתמקח ולפנינו התוצאה.
49.8% אלכוהול. 100% אוני בלאן, גראן שמפאן. . זוקק ב- 1985 (בציר ’84), בוקבק ב- 2021. 732 בקבוקים.
קוניאק של מנות אחרונות. באף מעט מתיקות- דבש, תפוח בשל; בפה- שילוב של טעמי פרי עם תחילת רנסיו. קוניאק מורכב, על רמה.
מאוזן ונשתה בקלות. ז’אן פאסקה מגדיר אותו כקוניאק עם אופי. ממש.
Jean Pasquet- le Cognac de Noel
הקוניאק של נואל, אחד ממרכיבי סדרה שלמה הנקראת “אוצרות משפחה” של בתים קטנים באזור, שמכרו לאורך שנים את התוצרת לרמי מרטן ודומותיה, ובמקביל שמרו לעצמם חבית או שתיים.
נואל ומרי-פרנס גיי ירשו את חלקת הקוניאק בת 100 דונם ב- 1982, דור שלישי למגדלים ייננים באזור, ועיבדו אותה לאורך השנים עד 2008 . הזוג היה מוכר באזור כבולט ביכולותיו המקצועיות, ובקוניאק שבלט תמיד בעדינותו.
46.4% אלכוהול. זוקק ב- 1994 עם תיעוד חלקי, פטיט שמפאן, סינגל קאסק . 300 בקבוקים של 500 מ”ל הוכנו ב- 2021.
צבע צהוב זית, שתי ביותר. אף עשיר מלא ארומות. מעט פרי, יותר בשלות, רנסיו בצד המתוק יותר- לא עור וטחב, יותר מנות אחרונות שבושלו וצוננו.
בפה ניקיון ותמצית. שלא כצפוי, עם סיומת מרשימה. כיף של קוניאק.
מאוזן ונשתה בקלות. לשתיה ארוכה עם חברים.
Cognac l’Organic 04
40% אלכוהול.
בן 4 שנים, קוניאק “ביו”, כלומר אורגני.
ממסך מבצירי 2017-2018.
טקסטורה רזה ונקיה.
באף רעננות מודגשת, עוצמה ומעט פרי.
עקב פגעי מזג האויר בעונה ההיא, לא הדביק היבול את הביקוש, והזוג פאסקה פנה ליצרן שכן, גם הוא אורגני, ובמקרה גם דוד, ורכש ממנו מספר חביות; טעמנו את שתי החלופות, ובחרנו בדוד.
מאוזן, טעים ביותר ונשתה בקלות.
Cognac 1992 Petite Champagne
47.9% אלכוהול
שתי, טקסטורה מעט שמנונית.
באף פירות קיץ- אפרסק, מישמיש וצימוקים.
הצבע זהוב, בפה טעמי עץ, מעט אלכוהול ואופי גברי.
מאוזן ובשל.
Cognac N°48 Borderies
.46.8% אלכוהול
לקח לנו כמעט שנתיים למצוא חבית משנת 1948, עם קוניאק רענן שיעמוד בדרישות שהצבנו
נקי, מעט רנסיו, מתאפיין באף מתפרץ וסיומת ארוכה
Cognac N°71 Petite Champagne
פטיט שמפן, 1971
הקוניאק הזה נרכש במכירה פומבית בינואר 2019, שהכנסותיה נתרמו כולן לארגון “רופאים ללא גבולות”. הקוניאק עצמו נתרם שנים קודם ע”י אנדרה ברטאנדו (André BERTANDEAU), מגדל עצמאי באזור שנשלח במהלך הכיבוש הגרמני ב- 1942 לעבודות כפיה בגרמניה, בהיותו בן 20; שם גורש ונכלא במחנות בוכנוואלד ודורה בתנאים הלא אנושיים ששררו שם. למזלו כי רב, נותר בחיים עד השחרור הרוסי ב- 1945, וחזר לכפרו, שם המשיך את המסורת המשפחתית ובמקביל עסק בפעילות חינוכית והסברתית על מוראות הימים ההם. באופן קבוע תרם אנדרה לאורך השנים לארגוני זכויות אדם, ובצוואתו ציווה את כלל רכושו לאותם ארגונים. גילם גרופרן רכש חלק נכבד מהאוסף הנ”ל.
52.2% אלכוהול, צלול עם צבע דמוי זהב ישן. נשי לכאורה.
באף ארומות פרי משומר ומיובש (מנגו, משמיש) עם מעט פרחים שיבשו; בפה הפתעה- עוצמה משולבת בעדינות לא צפויה.
מאוזן ובשל. סיומת ארוכה. 
מציאה “צעירה” בת 50 שנה ומעלה, שאחיה השונים ממשיכים להשתבח בחבית.
Ile d’Oleron 1989
בואה אורדינר, איל ד’אולרון, 1989
46.3% אלכוהול, צבע דמוי זהב ישן. נשי.
באף ארומות עדינות, בפה פרי- חלקו טרי, חלקו אפוי.
מאוזן ועדין. ייחודי ונדיר
קוניאק זה מגיע מהאי אולרון שבאטלנטי, מקום אחרון לכאורה לחפש בו קוניאק, ועוד באזור שנקרא אורדינר, בלב האי, היכן שהגפנים נטועות באדמה חולית וחשופות לרוח מהאטלנטי, לחום מזרם הגולף ולשמש הדי ים -תיכונית. ייצור הקוניאק כאן נמצא בירידה מתמדת על אף עזרה ממשלתית ורגולטורית. החביות נשמרות תחת פיקוח המדינה עד רכישתן.