La Gabare

דף הבית > La Gabare

לה גאבאר - קוניאק לאספנים

לה גאבאר (“La Gabare”), אחד מאחרוני בתי הקוניאק הפרטיים העצמאים, נוסד לפני 25 שנה ע”י ז’אן גרופרין, ברוקר קוניאק מנוסה, נצר לשושלת ארוכה בת מספר מאות שנים כנגוסיאן.  כברוקר פיתח ז’אן לאורך השנים יחסים קרובים ומיוחדים עם קומץ לקוחותיו שפתחו לפניו את דלתות מרתפיהם החבויים והסכימו לאפשר לו לרכוש חלק מהאוצרות היקרים ביותר לליבם.   כיום מייחדת החברה את כל מרצה ויכולותיה לבחירה, יישון ומכירה של קוניאקים נדירים וישנים/מיושנים תחת שם המותג “ז’אן גרופרין- קוניאק לאספנים”  (“Cognac de Selection – Jean Grosperrin”).

באחת ההזדמנויות,  פירט ז’אן את השקפת עולמו כדלקמן:

במהלך שנות עבודתי כברוקר בתעשיה, בהתחלה אל מול יצרני הקוניאק ולאחר מכן כאיש הקשר ביניהם לבין הסוחרים הגדולים, למדתי לאט לאט את כמות האוצרות שיושבת בפועל במרתפי קוניאק; היצרנים השונים אוספים עם השנים חביות שונות שמסיבות שונות לא מצאו את דרכן לשוק, חלקן אף בנות עשרות שנים- בין אם מאי -שימת לב, בין אם מכח מסורת של העברת חביות מדור לדור וכיוצ”ב. פעמים רבות היממה אותי הידיעה לגבי קלות הדעת בה התייחסו היצרנים לאוצרות אלו- לפעמים הטביעו אותם בשרנט (הנהר המקומי- Charente) ולפעמים “הטביעו” אותם ע”י עירוב עם משקה צעיר חסר ייחוד.

כאשר החלטתי על דרכי העצמאית, הייתי משוכנע שאינני היחיד שמעריך אוצרות כגון אלו, ישירות מהיצרן, אוצרות שידם של בתי המסחר הגדולים לא שמה עליהם את היד. בנוסף היה חשוב לי להוכיח שרעיון עירוב “טוב” עם “לא טוב”  הינו רעיון גרוע, ושאיכות המשקה קשורה קודם כל לאיכות המגדל/יצרן. היתה לי תחושת דחיפות עליונה להציל ולו טיפות מועטות של הידע והנסיון העצום המתוארכים ל- 40 – 50 שנה בהם היצרן קיבל  א ת  כ ל  ההחלטות המהותיות ללא הידע והטכנולוגיות המורכבות של העידן הנוכחי, תקופה בה סוסים שימשו משאב עבודה עיקרי וקרקע ומזקקות היו בסדר גודל קטן יותר מהמקובל כעת. וכך, הקוניאקים שלנו מוצעים   ת מ י ד  ללא תוספות צבע, וללא תוספי קרמל (מתיקות וגם צבע) .

פעמיים ביקרנו בלה גאבאר ב-8 השנים האחרונות ונדהמנו מאיכויות הקוניאק. המקום לא מוכר ביותר, לבטח לא מחוץ לצרפת. היגענו אליהם במקרה, לאחר שבעל חנות בבורדו פעם אמר לנו ש”..אם אתם באמת רוצים את הכי טוב, אז מה השאלה, ז’אן גרופרין..!” ז’אן מי? שאלנו.  חצי שנה לאחר מכן היינו אצלו, בעצם אצל בנו, גילם. הדרך שלו לשכנע היא לטעום הרבה ולדבר מעט.  השתכנענו.  הגענו במרץ האחרון ובמהלך שעתיים וחצי טעמנו כ- 20 קוניאקים שונים.  רובם ישירות מהחבית, מתוך מאינספור חביות שמונחות בהאנגר הגדול בסיינט. חוויה מעצבת.  לא עמדנו בפיתוי ומצאנו שותף מלא להבנתנו שקוניאק איכותי הוא אכן זה שלא הוסיפו לו דבר ונתנו לו לנוח בכבוד שנים לא-מעטות…

Leave a Reply

Your email address will not be published.